הדרכה שקטה: חוויות מטיול עם אח”א (אגודת חרשים ארצית) / טלי נהיר

water

יום ראשון אחד, לפני שבועיים, תהילה סיפרה לי במשפט שהולכת להיות לי הדרכה מאוד מעניינת – פעם ראשונה שאני הולכת להדריך אנשים חרשים!
מהרגע הזה- התרגשתי בטירוף!
זה נכון שבלטם מה שאנחנו עושות זה להדריך קבוצות מיוחדות, ובאמת אחרי שנה אני יכולה לומר בלב שלם שיש לי ניסיון בהדרכה של מגוון קבוצות – אבל אנשים חרשים?! לא ידעתי איך אפילו להתחיל לדמיין את זה.
החלטתי ישר- להדרכה הזו אני צריכה להתכונן הרבה יותר זמן מראש.
אז איך מתכוננים לקבוצה שכמוה לא יצא לי להדריך בחיים?
מזל שיש סניף לטם גם בירושלים, ובמקביל אלינו – המדריכות בצפון, גם הן מדריכות וצוברות ניסיון- דומה אבל שונה. התקשרתי לעדי, בת שירות בירושלים שלה כן יצא להדריך אנשים חרשים וקיבלתי טיפים רבים, הנה כמה מהם:
1. הדרכה של אנשים חרשים היא בשפת העיניים. לכן, חשוב שכל עצירה לתחנת הדרכה תהיה במקום נוח ומרווח בו כולם יכולים לראות אותי ויותר חשוב- את המתורגמן.
2. לדבר ממוקד- כי לאנשים חרשים אין הרבה פעמים סבלנות להארכה בדברים.
3. לארגן יום הדרכה מאוד וויזואלי- להשתמש בחוש הראייה, שמתפקד כרגיל.

וכך, ביום שלישי שעבר, עם הרבה טיפים והכנה בראש ועם התרגשות ענקית בלב, יצאתי לפגוש את הקבוצה שהגיעה מת”א.
ראיתי את האוטובוס מתקרב והלב דפק חזק, התחלתי לעלות במדרגות וכעבור כמה שניות כבר נהיה לי ברור- הולך להיות יום מדהים!
החיוכים היו רבים מאוד, אמרתי לכמה בוקר טוב בשפת הסימנים (שלמדתי כמה ימים לפני באינטרנט כיצד לעשות זאת) וההתלהבות מכך הייתה גדולה.
המשך היום היה כמו חלום, להדריך אותם היה כיף מאוד- אבל כיף שונה מהרגיל.
כשהדרכתי, עיניי החניכים לא היו מופנות אליי כי אם למתורגמן, בהתחלה הרגשתי קצת מוזר עם העניין אבל מהר מאוד הבנתי- שזה חלק מהיום, ובשבילם- מהחיים.
עוד דבר שהבנתי בהמשך שעוזר בהדרכה הוא לכתוב מושגים או שמות על לוח מחיק ולהראות לכולם, כי הרבה שמות ומושגים כמו “קו פרשת המים”- פשוט לא נמצאים בשפת הסימנים.
החניכים לאורך כל היום היו מאוד מפרגנים, במהלך היום גם לימדו אותי הרבה מילים בשפת הסימנים ושמחו לראות כשלמדתי ואמרתי אותן במקומות הנכונים.
באותו יום טיילנו במסלול סובב פסגת הר מירון, ביקרנו בקבר הרשב”י ולקראת ערב- הגענו לצפת, שם הסתובבנו וגם ראינו חנוכיות רבות.
מאז אותה הדרכה עברו מספר ימים, אך בכל פעם שאני נזכרת בה עולה לי חיוך ענקי על הפנים, ואני בטוחה שכך היא תישאר תמיד- חוויה מיוחדת ומספקת, ובהחלט משאירה טעם של עוד!

הכותבת היא טלי נהיר, מו”ח בלטם צפון תשע”ג-תשע”ד

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn