עמותת לטם ונחל השופט- גלגולו של שביל נגיש / עמוס זיו

P27-10-10_13.24[1] (Small)

מאז ומתמיד אהבתי לטייל, להיות בשטח הפתוח ולנשום את אוויר המרחבים.

במפגש אקראי שהיה לי עם קבוצת מטיילים עיוורים, הבנתי כי הזמינות לטיול אינה נחלתו של כל אחד. כך צץ במוחי הרעיון הראשון- להקים מרכז הדרכת טיולים לעיוורים וכבדי ראיה, אך הרעיון נשאר בגדר רעיון שלא הבשיל.

חלפו מספר שנים ומצאתי את עצמי מנכ”ל של חברה מסחרית שעסקיה הראו תוצאות טובות אך ללא כל עניין ערכי או חברתי. הרגשתי שאני חייב שינוי, או כמו שחשבתי בזמנו לעצמי: “עמוס לאן?”.

החלטתי להעלות על הכתב את רעיון הנגשת הטבע לעיוורים ויצאתי חמוש בדפים שכתבתי להיפגש עם אנשים שונים העוסקים בתחום העיוורון.

חיש מהר הבנתי שני דברים:

גשר נגיש בנחל השופט

גשר נגיש בנחל השופט

 האחד – הצורך בהנגשה הוא רחב הרבה יותר וישנם עוד הרבה אנשים עם לקויות הזקוקים להנגשה על מנת לצאת לטבע, כגון:  חרשים וכבדי שמיעה, אנשים עם מגבלה בתנועה או כאלו הרתוקים לכסאות גלגלים, אנשים עם לקות שכלית, נפשית ועוד.

והשני שהנגשה אינה רק פיזית המאפשרת לאדם עם לקות כלשהיא להגיע פיזית לטבע אלה גם ואולי בעיקר הנגשה פדגוגית, המאפשרת למטייל לחוות ולהבין את התהליכים, החומרים ויחסי הגומלין בטבע.

מטיילים בנחל

מטיילים עם לקות ראיה

חיפשתי מקום שיהווה בסיס למרכז ההדרכה. באותם ימים אנשי חוות עמק השלום הסמוכה למושבה יקנעם, תרמו את החווה למועצה האזורית מגידו. הצעתי לנציגי המועצה ולתושבים הגרמנים שחיו בעמק השלום כי אנו נקים את מרכז ההדרכה של העמותה בחווה ולשמחתי הם הסכימו. כך החלה עמותת לטם את צעדיה הראשונים.

בד בבד עם התחלת ההדרכות לקבוצות מטיילים נבנו מערכי ההדרכה וההמחשות, אך הצורך במסלולי טיול נגישים לכיסאות גלגלים הפך מוחשי יותר ויותר.

כבן המושבה יקנעם הכרתי טוב את יופיו של נחל השופט והחלטתי כי אני רוצה להנגישו למטיילים על כיסאות גלגלים. הכתובת הראשונה הייתה קרן קיימת לישראל. בקק”ל הסבירו לי שהם מנגישים שולחנות פיקניק אך זה לא מעשי להנגיש שביל טיול ביער. נציגת החברה להגנת הטבע באזור אמרה שאסור לפגוע בטבע וזה לא הגיוני “לסלול דרך” בכל שביל טיול.

לאחר כמה שנים ואין סוף פגישות נמצא נציג קק”ל שאמר לי שאם אביא 50% מעלות המימון של השביל הם יהיו מוכנים לבצע את ההנגשה. חצי שנה לאחר מכן חזרתי לאותו נציג ובידי התחייבות מנשות הדסה בארה”ב למימון הנדרש. וכך החל הליך ארוך ומורכב של תכנון, קבלת אישורים ובנייה של החלק הראשון של השביל. במהלך הבנייה הוגשו עצומות מחאה ונקראתי לפגישות דחופות עם מתנגדים שונים מטעמי “פגישה בערכי טבע”.

אורי מטייל בנחל

אורי מטייל בנחל

לאחר 7 שנים, בשנת 2002, הסתיימו עבודות השלב הראשון של השביל. ואז קרו מספר דברים. חלק מהמתנגדים הפכו למעריצים הגדולים של השביל והצורך בנגישות. מטיילים רבים, גם אלו שלא נראה כי הם זקוקים לנגישות החלו לפקוד את המקום. אוכלוסיות שלא חשבנו עליהם החלו להגיע ולטייל במקום כגון: קשישים, הורים עם עגלות ילדים ועוד..השביל עצמו הפך מודל לחיקוי באתרי טבע נוספים של רשות הטבע והגנים וקק”ל.

בשנת 2008 הפך השביל לנגיש לכל. בעקבות תרומה נדיבה של קרן ווינברג וקרן מאיירסון ובעזרתם של קק”ל והJNF, הפך השביל לשביל מעגלי באורך של 1.5 ק”מ, אשר מותאם ונגיש לאנשים עם לקויות שונות: המעקות הונמכו כך שאנשים הרתוקים לכסאות גלגלים יוכלו להנות מהנוף לאורך השביל, לפני כל פניה שונה המרקם של הריצוף על מנת שמטיילים עם עיוורון יוכלו להרגיש את השינוי בקרקע ולהבין שעומדת בפניהם פניה, הוסף שילוט שעוזר להכווין אנשים עם לקויות שמיעה/ לקות שכלית ועוד.  היום זהו שביל טיול של ממש, שרואים לאורכו צמחיית גדות נחלים, טחנת קמח, מעיין שיכבה, מערות, מפל מים קטן והוא חוויה לכל המשפחה.

לצד ההנגשה הפיזית התפתחו שתי מרכזיות פדגוגיות עשירות באמצעי המחשה ומערכי למידה מיוחדים לקהל היעד אותו אנו מדריכים. האחת בירושלים והשנייה בעמק השלום, ליד יקנעם.

כיום כאשר אני רואה את אלפי המבקרים בשביל (כמיליון בשנה) זה עושה תחושה טובה של הגשמת רעיון מחד ונתינה מאידך. כאשר אני מוקף בצוות הדרכה ערכי מוכשר ואיכותי המדריך מידי שנה למעלה מ 20,000 מודרכים, זה ממלא אותי תחושת סיפוק גדולה.

מטיילים בכיסאות גלגלים

מטיילים בכיסאות גלגלים

מאז הקמת השביל , המודעות לנגישות בכלל ונגישות בשטח הפתוח בפרט גדלה מאוד.

לפני מספר שנים הוזמנתי להיות חלק מצוות הנגשת העיר העתיקה בירושלים. ובמקביל לקחתי חלק בצוות שהגדיר את הקריטריונים לנגישות לשטחים פתוחים המסגרת עדכון החוק לנגישות בשטחים פתוחים בנציבות שוויון לאנשים עם מוגבלויות במשרד המשפטים.

אין ספק כי הסטנדרטים שהצבנו בנושא הנגישות מהווים מודל לחיקוי ואני שמח כי נפל בחלקי להוביל שינוי זה.

הכותב הוא עמוס זיו, מייסד ומנכ”ל עמותת לטם. 

 

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn