טבע משקם / סורין הרשקו

סורין הרשקו בטבע

בין יוקנעם לקיבוץ רמות מנשה בגבעות שעוטפות את חוות עמק השלום ואת נחל השופט הניחה עמותת לטם את אבן הפינה והחלה את דרכה. האזור כולו מהווה פינת חמד. לא מסוג המקומות שיתמודדו על תואר פלאי תבל אבל מסוג המקומות אשר כל מי שמבקר בהם מרגיש תחושה של התעלות הנפש. הריאות נפתחות ומנסות לשאוף פנימה את האוויר. העיניים נפקחות ומנסות לקלוט את מלוא האופק. הראש, בדומה למחשב, עובר תהליך של אתחול מחדש, ונכנס למצב של רוגע ושלווה.

למזלי הרע, נפצעתי קשה, בגיל צעיר, והפכתי לנכה מרותק לכיסא גלגלים. למזלי הטוב נפצעתי במהלך השרות הצבאי ועוד במבצע שזכה לתהודה רחבה. עובדה זו זיכתה אותי בתואר נכה צה”ל ובטיפולו של גוף רב משאבים כמו משרד הביטחון. לאורך כל מהלך השיקום המשרד ליווה אותי בעזרה ובסיוע נדיב בכל נושא שהזדקקתי לו. קשה היה לי להיווכח שלא זה המצב במקרה של נכים ומוגבלים אחרים. בעיקר צרם לי מצבם של ילדים שנולדו עם נכויות שונות או כאלו שנפגעו בגיל צעיר.

די מהר גיליתי שיציאה והכרת הטבע מהווים מרכיב חשוב בתהליך השיקום שלי. אהבתי את הפעילות הזו גם לפני הפציעה. היכולת להמשיך בתחביב הזה גם אחרי הפציעה היותה עבורי כמעין אות וסימן שהחיים ממשיכים הלאה למרות המגבלות. פעם נוספת, עצוב היה לי לגלות, שציבור שלם של ילדים וצעירים מוגבלים, מנועה או במקרה הטוב מתקשה לעסוק בפעילות זו. אוכלוסיה שלמה של בעלי מוגבלויות אינם חווים חוויות אשר בעיני הינם חוויות בסיסיות. ילדים שרואים רקפת או כלנית רק בעציץ. שומעים את זרימת המים רק בכיור או באמבטיה. מריחים את פריחת האביב רק אם הגנן שתל משהו בחצר של המוסד בו הם שוהים. מתוודעים לחיות בר רק אם יש בסביבה פינת ליטוף. אוכלוסיה שלמה שהמושג טיול שנתי אינו קיים עבורה או שהטיול מוגבל למה שרואים מחלון האוטובוס כי את שאר המסלול לא ניתן לעבור.
נכון, יש צרכים בסיסיים יותר ובעלי סדר עדיפות גבוה יותר, ואף על פי כן תמיד חשבתי והאמנתי שהחשיבה שבסיפוק הצרכים הקיומיים יצאנו ידי חובה, היא חשיבה לקויה. יציאה והכרת הטבע הופכת כל אדם, ללא יוצא מין הכלל, לאדם שלם יותר, נבון יותר, שקול יותר ובעיקר צנוע ומתחשב יותר.

לאור המצב הזה, תחושה של התרגשות מילאה אותי כאשר פגשתי לראשונה את עמוס זיו. עמוס העלה רעיונות לשינוי המצב באמצעות עמותה ששמה יהיה לטם והזמין אותי להצטרף לפעילות העמותה. משלב זה והלאה ליוויתי את העמותה לכל אורך דרכה. הכרתי אישית את צוותי ההדרכה הראשונים אשר עם השנים גדלו לעשרות עובדים ולמאות מתנדבים. נוכחתי בפתיחת המטרים הראשונים של השביל הנגיש הראשון אשר עם הזמן גדל לקילומטרים. ראיתי את הקמתם של מתקני ההדרכה והדגמה הראשונים ואשר אליהם נוספו מיתקנים רבים נוספים, חלקם ייחודיים בעולם. הצטרפתי להדרכות הראשונות של הילדים הראשונים והיום העמותה מדריכה כבר עשרות אלפי ילדים בכל שנה.

אני מלא סיפוק מהישגי העמותה ומלא גאווה על היותי שותף בפעילות העמותה. אני משוכנע שהעתיד הוא לא פחות מפואר. פרויקטים רבים טמונים באמתחתנו ולאור ההיכרות שיש לי עם הצוות האיכותי שמנהל ומפעיל את העמותה אני מאמין באמונה שלמה שהם ייצאו לפועל.

הכותב הינו יו”ר עמותת לטם, סורין הרשקו, איש אוהב טבע אשר נפצע קשה כלוחם במהלך מבצע אנטבה בשנת 1976 ומאז מטייל בחיק הטבע עם כסא גלגלים. 

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn