חוג טבע באלו”ט אבן יהודה – פוסט של מדריך

אני מדריך חוג פעם בשבוע בימי שישי, בהוסטל של אלו”ט באבן יהודה. בהוסטל יש שתי קבוצות, בשתיהן חברים מבוגרים שמתמודדים עם אוטיזם בינוני-עמוק ובקבוצה ברמה הנמוכה יותר מבחינה תפקודית, כמעט כולם אינם מדברים.

רגע של כנות
עולם האוטיזם חדש לי וכל דבר בחוג מעניין ומאתגר בשבילי. בעבר היתה לי חניכה אוטיסטית אבל עכשיו אני עובד עם קבוצה וזה מרתק. זה היה אתגר להכיר את העולם הזה.
בהתחלה המשתתפים היו קמים תוך כדי פעילות, קמים, הולכים ויוצאים מריכוז מאוד מהר. הבנתי שאני צריך לרכז אותם. שמעתי שהם מכירים משיעורי ריקודי עם את השיר:

“ושאבתם מים בששון”. למדתי איך לנגן את התחלת השיר בחליל ומאז כל מפגש התחלנו וסיימנו עם החליל. “הטקס” הזה נתן להם מסגרת וממש עזר להם להתרכז, לא משנה מה היה להם קודם או אחרי.
כל עניין הצגת החליל לקבוצה היה תהליך משמעותי הם נתנו לו שם “חלילון”. דיברנו על החומר ממנו הוא עשוי, ובהתחלה גם עברתי איתו בין החברים באופן אישי וכך היינו אומרים שלום. עם הזמן זה הפך להיות יותר ויותר קבוצתי ואפילו היו פעם או פעמיים ששכחתי את החליל וממש הרגשתי שאין לי עוגן להתחיל ממנו וגם לקבוצה זה היה חסר.

פעילות שהיתה לי מיוחדת
במפגש האחרון הבאתי איתי גמל שלמה שמצאתי בבית. סיפרנו אגדה מצחיקה, חצי מומצאת וחצי נסמכת על המסורת לפיה שלמה המלך העניש את הגמל שלו והפך אותו לחרק. לאחר מכן חקרנו את הגמל שלמה מקרוב בעזרת זכוכית מגדלת והגענו למסקנות רבות למשל: שיש לו 6 רגליים. היה מרגש לראות את יכולת הקליטה המהירה של החניכים, הם לא התבלבלו בין המחושים לגפיים. הספקנו ללמוד מושגים רבים שהופיעו בסיפור וגם היו הרבה דברים שעלו באסוציאציות ממפגשים קודמים: נאקה (כי שאלנו מיהי אשתו/נקבה של הגמל?, באר (כי בסיפור האגדה היתה באר ובשבוע קודם דברנו על מים ומעיינות) ועוד.
היה כיף מאד!
היה כיף לחקור איתם את הטבע בסביבה העירונית. דרך החוג חקרנו את הטבע דרך נקודת המבט שלהם. לדוגמא הכנו חביתת ירק מצמח החוביזה. חקרנו את הצבע ירוק ויצאנו לחפש בקרבת המסגרת חוביזות. בדיוק באותות זמן היו שם שיפוצים והוציאו משם את כל העשבייה כולל החוביזה כשהסתכלתי עליהם ראיתי שהם ממש לא מכירים ולא מחוברים לסביבה הקרובה אליהם. לעומת זאת כשיצאנו לחקור את הצבע צהוב שמנו לב להמון צמחים: חרציות, לימונים, חרדלים. דיברנו הרבה על הלימון קודם לכן והיה חניך שזיהה שיש עץ בחצר שלהם וגם בחצר של השכנים, ההבנה הזו היתה מרגשת גם עבורו וגם עבורי.

רגע מצחיק במיוחד
במהלך פעילות בנושא עננים ציירנו עם קצף גילוח. אחד החברים מאוד התרגש והתחיל למחוא כפיים עם הקצף בידיים. הקצף השפריץ על כולנו וכולם צחקו ממש.

 משהו שריגש אותי
יש לנו בחוג בחור שסובל גם מחירשות ואילמות ובמפגש שדברנו בו על אדמה הוא ממש נרתע ולא רצה לגעת. הוא ממש לא רצה להתלכלך. אחרי כמה זמן הצעתי לו שנשים מעט אדמה על היד שלו ושרק ינסה. לשמחתי הוא הסכים וממש נהנה.
סיפור דומה היה לי עם אחת החברות שהיא מאוד אסטניסטית. כשיצאנו בפסח לטיול בנחל ציפורי היא הפתיעה את כולנו כשנכנסה למים בנחל. למרות שהמים היו מלאי ירוקת ולא מאוד מושכים – היא נהנתה!

 פעילות משמעותית שהעברתי
מאוד רציתי שנשחק משחק הזיכרון ביחד. מהיכרותי עם החברים בקבוצה הם ממש טובים ואוהבים משחקי מיון לכן חשבתי שזה יהיה מתאים ומהנה עבורם. אחרי ניסיון ראשון גיליתי שחסרה להם הבנה בסיסית על המשחק. בהתייעצות עם קלינאית התקשורת של המסגרת הורדנו את הרמה של המשחק ובצורה הדרגתית החברים למדו והיום משחקים באופן מלא וכמעט עצמאי לגמרי.
מה בעצם עשיתי? התחלנו עם שני כרטיסים בלבד. כרטיס אחד ריק וכרטיס אחד עם עלה.  הפכתי את הכרטיסיות וביקשתי מהם למצוא את הכרטיס עם העלה. כל פעם חניך/ה אחר/ת השתתף/ה אבל כולם היו ממש קשובים זה לזו ועניין אותם לראות אם האחר מצליח או לא. לאט לאט צירפתי עוד כרטיסים של עלים, בהתחלה של כרטיס של אותו העלה ואחרי כן גם עם זוגות כרטיסים של עלים שונים.
זה לקח הרבה זמן אבל לאורך כל הפעילות החברים היו מרוכזים במשחק. לאורך המפגשים, כל פעם שהיה קצת זמן חזרנו לזה. עברנו תהליך שלם של למידה. אחת החניכות הצליחה אפילו 4 זוגות!
בגלל שהם כאלה גאונים ושמים לב לדקויות ממש קטנות לפעמים חשבו ששני עלים מאותו צמח אינם זהים בגלל שוני קל בצורה או בגודל. כדי שלא ייווצר בלבול מסגרתי בצבע שונה את הכרטיסים של כל זוג וזה מאוד עזר להם.

הכותב הוא נועם שפירא – מדריך חוגי טבע וסדנאות בחוות עמק השלום בשנת תשע”ה.

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn

התגובות סגורות.