חוג טבע בית הגלגלים צפון – פוסט של מדריך

שם המסגרת: בית הגלגלים
אפיון אוכלוסיה: נכויות פיזיות
גילאים: יסודי- תיכון
מספר משתתפים בקבוצה:12

אז מה אומר ומה אספר ברבים, על חוג טבע בבית הגלגלים:

אני זוכרת את הפעם הראשונה שהגעתי לבית הגלגלים, זימנתי את כולם להתכנס בכיתה לאחר סיום הפסקת האוכל כדי שנוכל להתחיל בפעילות. ” זה לא כיתה אנחנו לא בבית ספר, זה בית” תיקנה אותי בחינניות אחת מהמשתתפות. בית, חשבתי לעצמי מצלצל הרבה יותר טוב, אם כך “חברים יקרים וחברות יקרות בואו הביתה אנחנו מתחילים”. עם התרגשות של התחלה חדשה, קיבלתי תחושה מהחניכים, הצוות והמתנדבים שיש כאן אוירה ביתית וחמימה.

bethaוההתחלות ,כמה שיהיו טובות ויפות מביאות איתן גם לעיתים אתגרים. אני, שבקצף שצף מדברת והחניכים מתבוננים להם בעיניים גדולות ותוהים לעצמם מה היא בכלל אומרת, ופתאום מנפחים בלונים ואחת מהבנות נורא מפחדת, ואחד החניכים נעלב מבקשה מסוימת ומה עושים בקבוצה שמתקשרת בדרכים שונות, חלקם במילים, חלקם בקולות וחלקם בשתיקות.

אז לומדים, מכירים ובודקים יחד עם החניכים מה יכול לעזור להם, לקבוצה ולי כמדריכה. אז מאטים את קצב הדיבור ומוודאים איתם אם הכול ברור אם הכול מובן, חוזרים על דברים מספר פעמים, מבקשים מהם להדהד את הדברים, שואלים אם ברור, מוסיפים תמונות אם צריך ובעיקר מנסים להיות יצירתיים. ואם משהי פוחדת מבלונים, מוצאים פיתרון יצירתי: המטבח נמצא ממש בחדר השני ובמקרה צריך להכין סלט, אז שואלים האם היא מעוניינת להצטרף לצוות החותכים, ויש גם מוזיקה להנעים את האווירה אז אפשר לבקש עזרה בבחירת השירים, ואפשר גם להציע לצייר בצד או סיבוב בחוץ להירגע.

נוגע לתקשורת הבין אישית שמאוד מאתגרת, החלטתי שבתחילת כל מפגש, אקיים סבב קצר בין החברים שבו אשאל לשלומם ועוד שאלה שקשורה לנושא הפעילות השבועית .למשל בפעילות על השלג עברתי בין כולם ובקשיתי מהם לדמיין בראשם, מלא שלג לבן, רך ונעים שמכסה את כל החצר של בית הגלגלים, ואם הייתם יכולים לבנות ולפסל ממנו דברים אז מה הייתה רוצים?” השאלה אמנם פתוחה ולא לכולם היא מתאימה, אז חלקם ענו באופן חופשי ולחלקם הייתי צריכה לשאול שאלה סגורה, לתת אופציות לתשובות, להתבונן בתמונות, להצביע על חפצים, לשאול אולי אם יש משהו במעגל שבמקרה ענה משהו שלך הוא מתאים, לשחק עם השאלה, לנסות תקשורת דרך הגוף לבקש להרים את היד כשזה כן, או לחייך. אני גיליתי שזה עוזר לי להתחבר אליהם, מאפשר להם  נראות ועוזר לי ולהם להתחבר לנושא הפעילות.

אז בבית כמו בבית, יש רגעים מאתגרים ויש רגעים יפים, של נחת וצחוק ולאט לאט לומדים מה מתאים יותר ומה מתאים פחות.

הכותבת היא נועה מרנץ, מדריכת חוג טבע בבית הגלגלים בשנת תשע”ה

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn

התגובות סגורות.