חוג טבע בבית חינוך עיוורים – פוסט של מדריך

בית חינוך עיוורים

למעשה מעולם לא יצא לי לעבוד עם אוכלוסייה של לקויי ראייה, והחוויה שעברתי בבית חינוך עיוורים פקחה לי את העיניים!

בתחילת השנה, הבנתי שעלי למצוא הרבה אלטרנטיבות חדשות ויצירתיות ולמצוא מתודות רבות על מנת להעביר רעיונות שרציתי. מדריכים משתמשים רבות בעזרים ויזואליים, אך למעשה כל דבר ויזואלי אותו מדריכים מביאים לחוג כדי להמחיש לילדים ולעורר את סקרנותם נחסם בפניי והיה עלי למצוא לו חלופה.

בהתחלה, היה לי קשה למצוא את החלופות האלו, אולם מהר מאוד הבנתי שהתאמת התוכן לילדים עם עיוורון היא משימה טכנית בלבד. הדבר המדהים שהתגלה לי הוא שהחניכים האלו יכולים “לראות” את הדברים בצורה שאיננה פחותה מילדים אחרים. אמנם הם אינם רואים את הדברים בעיניים, בגלל לקות הראייה, אך הם מסוגלים לפגוש ולהכיר את המציאות בצורה שונה מאחרים.

עם הזמן הבנתי שעלינו להשתמש בחושים אחרים מלבד חוש הראייה בשביל להמחיש את החוויה ולהעביר בצורה חווייתית את החומר בחוג: במקום תמונות, הבאתי חפצים, אותם הילדים מיששו, הריחו ובמקרים מסוימים גם טעמו בשביל להכיר וללמוד.

אתן דוגמה בה הרגשתי בצורה חזקה כיצד הילדים איתם עבדתי “רואים” וחווים פעילות בטבע: בסיום השנה הצטרפתי לטיול עם הילדים להרי ירושלים. הופתעתי לראות כיצד חוסר הראייה של הילדים אינו משמש פונקציה מהותית אצלם כאשר הם יוצאים לטבע. הם הרגישו את האוויר של הרי ירושלים, הריחו את הריחות המיוחדים והתאמצו לעלות ולרדת בשבילי הרי ירושלים, כמו כל ילד שיוצא לטייל. היה מקסים!

הנקודה העיקרית עבורי בחוגים היא כמה כיף ומשמח להעביר את החוגים לילדים אלו. הילדים שמחים ומלאי חיים, למרות המוגבלויות שלהם, וזכיתי לקבל מהם את השמחה הזאת כל שבוע בחוג. לא אשכח איך באחד החוגים שיחקנו את משחק השוקולד, והופתעתי לראות איך הילדים מפרגנים ומעודדים אחד את השני בצורה מדהימה. הם ממש התרגשו כאשר אחד החברים זכה להיכנס למעגל ולאכול מהשוקולד, פשוט שמחו בשבילו.

תופעה כזאת אני לא רגילה לראות אצל ילדים… כמובן, שכמו בכל מקום, יש גם תחרויות וכעסים, אבל עיקר ההרגשה שלי עם הילדים הייתה שהם ילדים שמחים, ומשום כך תמיד הביאו שמחה ואושר לחוגים של לטם!

נהנתם? הפיצו הלאה...
  • Facebook
  • Twitter
  • LinkedIn

התגובות סגורות.